תשתיות אסטרטגיות לישראל בטוחה ומשגשגת במאה ה-21
TASHTIT 2050
אתגר הצפיפות והשטח של ישראל
-
אוכלוסיית ישראל בשנת 2050 צפויה להיות 18 מיליון, ובעלת קצב הגידול הגדול במערב.
-
ישראל דלה בשטח, וכבר היום בעלת צפיפות האוכלוסין הגבוהה במערב בין גדרה לחדרה.
-
עלייה ברמת החיים, וציפוף מישור החוף מחייב הקמה מאסיבית של תשתיות - אנרגיה, פסולת, מים, תחבורה וכו'.
-
סוגיות NIMBY, סביבה והתנגשות בין צרכים סותרים - מקשות על הקמת תשתיות חיוניות לפיתוח כלכלי, צבאי ודמוגרפי
-
בקצב הפיתוח הנוכחי מדינת ישראל תכלה את השטחים הפתוחים, החופים והטבע ותסבול ממחסור בקרקעות
-
ישראל התברכה בכ-196 ק"מ של חוף ים, מתוכם נותרו כ-50 ק"מ בלבד של חופים פתוחים וטבעיים לרווחת הציבור.
הפתרון - הקמת איים מלאכותיים בים
-
המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל שווים בגודלם לכל שטחה היבשתי של המדינה.
-
איזור החוף הוא המאוכלס ביותר ובעל הערך הכלכלי, הלוגיסטי והאסתטי הגבוה ביותר
-
אל הים אפשר להעביר תשתיות לאומיות זוללות שטח המעוררות התנגדות במרקם העירוני הצפוף: תחנות כוח, מערכות אחסון, מתקני התפלה, מתקני זיקוק ואחסנת נפט, טיפול בגז, שדות תעופה מקומיים (כשדה דב וחיפה) ובינלאומיים, הרחבת נמלי הים ומתקני צבא וכו'.
-
ניתן יהיה להקים שכונות מגורים, מסחר ומרחבי פנאי ובילוי צפים - בעלי קשר תחבורתי למרקם העירוני היבשתי.
לא מספיק להיות מעודכן, צריך להיות מעודכן למחר" - דוד בן גוריון”
איים ישראלים: היסטוריה מודרנית מקוצרת
-
2000: הוגש דוח התכנות (ישראל-הולנד) - מסקנות: קיימת היתכנות סביבתית, טכנולוגית, משפטית וכדאיות כלכלית, בעיקר למתקני תשתית ושדות תעופה. קיים חוסר במצאי חומרי מילוי. נדרשת תכנית מתאר לאיים ולמערכת התחבורה.
-
2001: החלטת ממשלה לביצוע סקר וגיבוש מדיניות; 2007: מסמך מדיניות להקמת פרויקט חלוץ; 2009: ועדת משרד התחבורה ממליצה להוסיף לתמ"א 15 שדה תעופה על אי מלאכותי בים התיכון.
-
סקירת של המועצה הלאומית לכלכלה (2018):
הקמת איים מלאכותיים בישראל - הודעת ראש הממשלה נתניהו (7 בינואר 2018)
"אני מביא היום לממשלה לאישור הקמת צוות שיניע את המהלך להקמת איים מלאכותיים. יש לנו חופים שעליהם יש תשתיות חשובות כמו התפלה, תחנות כוח או תשתיות אחרות. מה שההצעה הזו אמורה לעשות זה להקים ליד חופי ישראל איים מלאכותיים שיקלטו את כל התשתיות הללו, יפנו את החופים ויתנו לנו עוד שטח.
אני חושב על הדבר הזה כבר מהקדנציה הראשונה שלי כראש ממשלה ב-1996. התחלנו אז פרויקט של איים מלאכותיים והדבר נעצר כתוצאה מהתנגדות של גורמי איכות הסביבה וגם שאלות של היתכנות. ב-20 השנים שחלפו, הטכנולוגיה של איים מלאכותיים השתנתה והתפתחה מאוד, גם במובן של היותה ידידותית יותר לסביבה.
אנחנו יכולים לענות גם על שאלת ההיתכנות הפיננסית, וגם על ההיתכנות האקולוגית. הדבר הוא בהחלט בהשג ידינו. מדינות אחרות עשו דברים גדולים בעניין הזה, אנו לומדים מהן, ולכן הפרויקט הזה הוא פרויקט חזוני חשוב למדינת ישראל.
-
סקירת של המועצה הלאומית לכלכלה (2018): מצאה כי הקמת אי איננה כדאית עקב צורך בחומרי מילוי.
-
הסקירה לא כללה טכנולוגיות שפותחו אך טרם נבדקו ובפרט שיטת בורט, הפותרת את בעיית חומרי המילוי.
שיטת בורט - פוטנציאל לפריצת דרך טכנולוגית ישראלית
-
פרופ' מיכאל בורט, אמריטוס של הטכניון, שימש שמונה שנים דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
-
שיטת בורט אותה פיתח - שוברי גלים ספוגיים ומודולאריים (breakwaters sponge Permeable)
-
חסכון משמעותי: דורש רק 3%-5% מהאגרגטים ביחס לשיטות מסורתיות. חסכון אדיר בעלויות ופגיעה סביבתית.
-
מודולריות וורסטיליות: ניתן להקים משטחים מודולריים בכל גודל - צפים או קרקעיים
-
סביבתי: מבנה חלול ואלמוגי אשר מאפשר תנועת מים, ובע"ח ומונע פגיעה אקולוגית משמעותית בקרקעית ומשטר הסחף
-
כלכלי: עלות משוערת $350 למ"ר (2014). ניתן לממן הקמת רצף איים במכרזים לשוק הפרטי בעבור פינוי קרקע לבנייה
-
הקמה וגרירת יחידות מודולריות במתקני חוף - אל איזור ההרכבה בלב ים ללא הובלה ייעודית.
-
עשוי להתאים לשיטות ייצור בהדפסת תלת מימד - הוזלה נוספת בעלויות אותה יש לבחון.
-
פיילוט בקנה מידה מלא של שיטת בורט מעולם לא נבדק משום שניסוי זה מעולם לא תוקצב
" הים הגדול הזה נחשב לתחום המערבי של ארצנו. זוהי טעות נפסדת שיש לעקור משורשה. מבחינה כלכלית, יישובית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה, אלה המשכה של ארצנו. על חוף הים לא מסתיימת הארץ אלא יבשתה בלבד. האפשרויות הכלכליות ויישוביות הצפונות בחובה של ארצנו, מקומן לא רק ביבשה, אלא גם בים. "
~ דוד בן גוריון, 1932
מי אנחנו
Idan Levy
Danny Grossman
תשתית 2050 נתמכת על ידי רשת עולמית של מומחים בהנדסה גרעינית, טכנולוגיה ימית, מדיניות אנרגיה, רגולציה ודיפלומטיית גרעין בינ"ל
רשת יועצים מומחים
Prof. Ehud Greenspan
Prof Nuc. Engineering, Berkeley. Chief editor of the Nuclear encyclopedia.
Prof. Shlomo Wald
Former Chief Scientist Dep. of Energy IL, IAEC
Prof. Haim Braun
Nuclear policy and technology, Stanford, CISAC affiliate
Prof. Yechiel Rozenfeld
Head of Construction Management & Economics Department and Director of Construction Research Institute at the Technion
Industry and Policy Experts
-
Prof. Ehud Greenshpan: Prof Nuc. Engineering, Berkeley. Chief editor of the Nuclear encyclopedia
-
Prof. Shlomo Wald: Former Chief Scientist Dep. of Energy IL, IAEC
-
Prof. Haim Braun: Nuclear policy and technology, Stanford, CISAC affiliate
-
Mark Nelson: Man. Director Radiant Energy Group | Global Nuclear Advocate
-
George Borovas: Strategic Advisor for Nuclear Industry & Governments
-
Helen Cook: Nuclear Regulation Expert & Advisor to Governments
-
Baruch Weber: Israeli Environmental Regulation Expert
-
Seth Grae: President & CEO Lighthouse Corporation | Nuclear Industry Leader
Affiliated Organizations and Institutional Support
-
Israel Atomic Energy Commission (IAEC)
-
Bank of Israel
-
Ministry of Energy
-
Ministry of Environmental Protection
-
National Economic Council
-
NOGA - Israel National Grid Manager
-
European Nuclear Union Experts Community
-
Energycom: Israel Energy Forum
"קל יותר לפצח אטום מאשר לשנות דעה קדומה" - אלברט איינשטיין
Idan Levy
Idan Levy | Managing Director
idan@tashtit2050.co.il
+972 54 802 4101
Danny Grossman
Danny Grossman | Managing Director
danny@tashtit2050.co.il
+972 54 830 0014